הפסיכולוג ההתפתחותי לורנס קוהלברג המשיך ופיתח את תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית  של פיאז'ה בנסיון למצוא התפתחות אוניברסלית של מוסריות.
הנחות היסוד שעליהן השתית קוהלברג את התיאוריה שלו היו דומות להנחות היסוד של פיאז'ה.
לפי קוהלברג, אדם מתפתח בעקבות יחסי גומלין עם סביבתו וישנה קפיצת מדרגה בין כל שלב לשלב אחר, והמוסריות שמתפתחת אצל האדם אינה שונה מכך.

לפי קוהלברג ישנם 3 רמות של מוסריות, כאשר בכל רמה ישנם שני שלבים.

• מוסריות קדם קונבנציונאלית
  ברמה הזו תפיסת המוסר  של הילדים(לפי קוהלברג מדובר בילדים עד גיל 10-11 בלבד) מושפעת בעיקר מפרסים או עונשים שנתנים להם על ידי המבוגרים, התפיסה הזו אנוכית ומבוססת על מאורעות חיצוניים.
  • ציות ועונש: בשלב זה תפיסת המוסר נובעת מרצון להמנע מעונש, המנעות מהסתבכות בצרות וכד'.
  • בשלב הזה תפיסת המוסר נובעת מרצון לקבל תגמולים, פעולה "מוסרית" הינה פעולה שעוזרת לספק את הצרכים האנוכיים של הילד.
• מוסריות קונבנציונאלית
  ברמה זו אשר מאפיינת את גיל הנעורים, המוסריות מתבססת בעיקר על מוסכמות חברתיות ושימור סדר חברתי קיים.
  • להיות ילד טוב- בשלב הזה מטרת ההתנהגות של הילד היא שיחשבו עליו טובות ויקבל אישור מאחרים. עזרה לזולת וביצוע מעשים הנחשבים מוסריים נובע מרצון להתפס כילד טוב.
  • שימור הסדר החברתי- בשלב זה מתפתחים רעיונות של אחריות אישית וכבוד לסמכות. דברים נתפסים כמוסריים על ידי הילד במידה והם שומרים על הסדר החברתי הקיים(ציות לחוק, מילוי חובות וכד').
• מוסריות בתר קונבנציונאלית
  רמה זו מאפיינת את גיל הבגרות, לאחר סיום גיל ההתבגרות.
  • בשלב הראשון של הרמה הזו, המוסר נתפס כחוזה חברתי שיש לקיים אותו, ושמטרתו טובת הכלל והמנעות מפגיעה בזכויות אחרים.
  • בשלב הגבוה יותר ברמה הזו, והאחרון, המוסריות האנושית נתפסת כמעל החוקים והכללים אשר הוגדרו בחברה, אלא כעל מצפון פרטי וכללים מוסריים אוניברסליים שחלים ויש לקיימים, גם אם החברה לא תומכת בהם.

לפי קוהלברג רוב הגברים מגיעים לרמה השניה ולשלב הרביעי, ואילו רוב הנשים מגיעות לרמה השניה ולשלב השלישי.
כתוצאה מממצא זה, ביקרו את קולברג מספר אנשים.
חוקרת בשם גיליגן טענה שמסקנותיו של קולברג אינן נכונות, ושהתפיסה המוסרית של נשים פשוט שונה מזו של הגברים.
לפי גיליגן התפיסה המוסרית של גברים קשורה בזכויות וחוקים, ואילו של נשים באחריות ובקשרים אנושיים.
גיליגן הציעה מודל שונה להתפתחות המוסריות של נשים, שלדבריה מראות יותר איכפתיות והתחשבות בזולת.
גיליגן השתמשה באותם רמות של קולברג, ועם זאת לא חילקה כל רמה לשלבים:

• מוסריות קדם קונבנציונאלית: האישה בעיקר דואגת לעצמה ולהשרדות שלה, ומקבלת החלטות שיתרמו לה באופן אישי..
• מוסרית קונבנציונאלית: האישה עוברת לקבל החלטות ע"פ דאגה לזולת.
• מוסריות בתר-קונבנציונאלית: ברמה זו, העצמי והסביבה נתפסים אצל האישה כתלויים זה בזה וכמקיימים יחסי גומלין הדדיים, וברמה זו האישה מנסה לאזן בין הצרכים השונים של עצמה והסביבה.

התיאוריה של גיליגן התקבלה בהתלהבות רבה, חרף זאת הוטחו בה כמה ביקורות.
קולברג טען שהמחקר של גיליגן בודק דבר שונה משמחקרו בדק ולכן נמצאו סתירות בין המחקר שלו לשלה, שגרם לה לפתח את התיאוריה האלטרנטיבית.
טענה אחרת, של הפסיכולוגית טרוויס היא שאין קול מוסרי הן לנשים והן לגברים, אלא שלכל אחד יש קול מוסרי משלו.