סכיזופרניה הינה מחלת נפש קשה שמלווה בהלוצינציות, עיוותי חשיבה ודלוזיות ועיקרה איבוד קשר עם המציאות ששיאה היא פסיכוזה, שפירושה אובדן מתמיד של הקשר עם המציאות.

סכיזופרניה מבחינה קלינית:

מבחינים בין 2 סוגי סכיזופרניה- סכיזופרניה תהליכית(אחת שמתפתחת לאורך זמן ובהדרגתיות) וסכיזופרניה תגובתית(שמתפתחת כתגובה לאירוע דחק).
ידוע שהסכיזופרניה התגובתית קלה יותר לטיפול, עקב כך שהיא מתפרצת בבת אחת, בניגוד לסכיזופרניה התהליכית שמתפתחת לאיטה, והדפוסי חשיבה וההתנהגויות החדשות כבר מכות שורשים.

כיום נהוג לחלק את הסכיזופרניה לשני סוגים אחרים- סכיזופרניה עם תסמינים שליליים(תסמינים שמעידים על חסך במלאי התנהגויות קודמות- למשל חוסר בורבאליות, חוסר בתקשורת), וסכיזופרניה עם תסמינים חיוביים(תסמינים שמעידים על התנהגויות שנוספו למלאי ההתנהגויות הקיים, למשל הלוצינציות).

המאפיינים העיקריים של סכיזופרניה הם שיבושים בשפה ובתקשורת, שיבושים בחשיבה, הפרעות בתפיסה, הפגנת רגש שלא תואם את המצב, תחושת עצמי ופעילות מוטורית מבולבלת וחוסר תקשורת.
אבחון סכיזופרניה נעשה בתהליך דו שלבי, ראשית יש לאבחן סכיזופרניה ולאחר מכן את סוג הסכיזופרניה בה לוקה האדם.
על מנת לאבחן סכיזופרניה צריכים להתקיים התנאים הבאים:

א. שניים או יותר מהתסמינים הבאים:

1. דלוזיות.
2. הלוצינציות.
3. דיבור בלתי מאורגן.
4. התנהגות בלתי מאורגנת/קטטונית.
5. תסמינים שליליים.

ב. ליקוי בתפקוד החברתי/תעסוקתי.
ג. התסמינים קיימים חצי שנה לכל הפחות.
ד. נשללו הפרעות אחרות.
ה. נשלל שימוש בחומרים פסיכואקטיביים/תרופות.
ו. אין הפרעה התפתחותית.

לאחר שאובחנה סכיזופרניה ומתקיימים כל התנאים, יש לאבחן את סוג הסכיזופרניה.
ישנם מספר סוגים:

סכיזופרניה פראנואידית- עיסוק גדול בדלוזיה אחת(רדיפה בעיקר, עם זאת גם גדלות).
חשדנות התגוננות ואגרסיביות הם המאפיינים העיקריים של הלוקים בסכיזופרניה פרנואידית.

סכיזופרניה קטטונית: חוסר תנועתיות/יתר תנועתיות, תנועות סטרואיפיות.

סכיזופרניה בלתי מאורגנת: הסכיזופרניה החמורה ביותר, פורצת בגיל מוקדם בד"כ.
התפרקות מוחלטת של האישיות.

סכיזופרניה שרידית: חולים כרוניים בעיקר, שלקראת סוף חייהם מתאפיינים בעיקר בתסמינים שליליים.

סכיזופרניה לא מובחנת: סכיזופרניה שלא עונה על אף אחד מהסוגים דלעיל.